זכר צדיק לברכה או עליו השלום?

מהו התואר אותו מוסיפים לאדם אהוב וחשוב שנפטר?

זכר צדיק לברכה (זצ"ל)

את מקור הביטוי המוכר נמצא הן במשנה והן בתלמוד.

המשנה (יומא ג' יא)מסתמכת על הפסוק במשלי:

על הראשונים נאמר "זכר צדיק, לברכה" (משלי י,ז)

גם בתלמוד אנו מוצאים ביטוי זה:

ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר (משלי י) זכר צדיק לברכה (תענית כח ע"ב)

עליו השלום (ע"ה)

מקור הביטוי המוכר קצת עלום.

יש המביאים כמקור את המשנה באבות (פרק ה משנה ג):

עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד
בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

אך עיון בכתבי יד של המשנה מגלה שזוהי תוספת מאוחרת והנוסח המקורי הוא:

עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו.

האיזכור הקדום ביותר לביטוי זה נמצא בספר חובת הלבבות של רבינו בחיי(1080):

הקבלות שקבלנו מקדמונינו, שקיבלו מן הנביאים עליהם השלום.

לאחר מכן ביטוי זה מופיע בהקשר דומה ברמב"ם (1180):

ועל דרך זו, היה העולם מתגלגל והולך, עד שנולד עמודו של עולם, שהוא אברהם אבינו עליו השלום.

(משנה תורה ספר המדע הלכות עבודה זרה א' ח')

האם זה מקרי שביטוי זה החל להיות נפוץ ע"י חכמי היהודים שחיו בארצות האיסלם?

המוסלמים נוהגים להוסיף אחרי כל איזכור של כל נביאי האיסלם חוץ ממוחמד את הביטוי "שהשלום יהא עליו"http://en.wikipedia.org/wiki/Peace_be_upon_him_(Islam)

כשמקור המנהג נשאב מהקוראן:

ולפנים קרא אלינו נח...וננח את שמו בתוך האחרונים לאמר שלום על
נח בין בני האדם.הנה כזאת נגמול את עושי הטוב.
(תרגום ריבלין פרשת המתיצבות במערכה ע"ג-ע"ח)

אם כן רואים אנו כי אומנם האיסלם הושפע רבות מהיהדות אך ברבות הימים לאחר שעלתה קרנו של האיסלם הוא חזר והשפיע על היהדות.