יום שני, 2 במאי 2011

זכר צדיק לברכה או עליו השלום?

מהו התואר אותו מוסיפים לאדם אהוב וחשוב שנפטר?

זכר צדיק לברכה (זצ"ל)

את מקור הביטוי המוכר נמצא הן במשנה והן בתלמוד.

המשנה (יומא ג' יא)מסתמכת על הפסוק במשלי:


על הראשונים נאמר "זכר צדיק, לברכה" (משלי י,ז)

גם בתלמוד אנו מוצאים ביטוי זה:



ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר (משלי י) זכר צדיק לברכה (תענית כח ע"ב)


עליו השלום (ע"ה)

מקור הביטוי המוכר קצת עלום.

יש המביאים כמקור את המשנה באבות (פרק ה משנה ג):



עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד
בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם


אך עיון בכתבי יד של המשנה מגלה שזוהי תוספת מאוחרת והנוסח המקורי הוא:


עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו, ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו.

האיזכור הקדום ביותר לביטוי זה נמצא בספר חובת הלבבות של רבינו בחיי(1080):


הקבלות שקבלנו מקדמונינו, שקיבלו מן הנביאים עליהם השלום.

לאחר מכן ביטוי זה מופיע בהקשר דומה ברמב"ם (1180):


ועל דרך זו, היה העולם מתגלגל והולך, עד שנולד עמודו של עולם, שהוא אברהם אבינו עליו השלום.

(משנה תורה ספר המדע הלכות עבודה זרה א' ח')

האם זה מקרי שביטוי זה החל להיות נפוץ ע"י חכמי היהודים שחיו בארצות האיסלם?

המוסלמים נוהגים להוסיף אחרי כל איזכור של כל נביאי האיסלם חוץ ממוחמד את הביטוי "שהשלום יהא עליו"
http://en.wikipedia.org/wiki/Peace_be_upon_him_(Islam)

כשמקור המנהג נשאב מהקוראן:



ולפנים קרא אלינו נח...וננח את שמו בתוך האחרונים לאמר שלום על
נח
בין בני האדם.הנה כזאת נגמול את עושי הטוב.
(תרגום ריבלין פרשת המתיצבות במערכה ע"ג-ע"ח)

אם כן רואים אנו כי אומנם האיסלם הושפע רבות מהיהדות אך ברבות הימים לאחר שעלתה קרנו של האיסלם הוא חזר והשפיע על היהדות.

יום חמישי, 17 בפברואר 2011

מעשה בחזיר יהודי שהתאסלם

החזיר בתורה

חוקי התורה בנוגע למאכל חיות הינו בירוקרטי לחלוטין.
ע"מ להיות כשיר לאכילה יש לעמוד ב3 קריטריונים ומי שלא עומד אפילו באחד מהם - אסור באכילה:

זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ, מִכָּל-הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ.
כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה, וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה,
בַּבְּהֵמָה--אֹתָהּ, תֹּאכֵלוּ. (ויקרא י"א,ב'-ג')

ע"מ למנוע אי אלו התחכמויות,ניתנו דוגמאות לכל אחד מהיוצאים מהכלל:


אַךְ אֶת-זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה:
אֶת-הַגָּמָל כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס--טָמֵא
הוּא, לָכֶם.
וְאֶת-הַשָּׁפָן, כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה, לֹא יַפְרִיס; טָמֵא
הוּא, לָכֶם.
וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת, כִּי-מַעֲלַת גֵּרָה הִוא, וּפַרְסָה, לֹא הִפְרִיסָה;
טְמֵאָה הִוא, לָכֶם.
וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה,
וְהוּא, גֵּרָה לֹא-יִגָּר; טָמֵא הוּא, לָכֶם.
(ןיקרא י"א,ג'-ז')


לידידינו החזיר אין שום מעמד מיוחד בין החיות האסורות במאכל ואין שום הבדל בינו ובין החיות החביבות שפן וארנבת.

אם כן כיצד הפך החזיר לחיה מתועבת ומשוקצת עבור היהודים עד כי אין הם הוגים את שמו אלא אומרים "דבר אחר"(ברכות מ"ג ע"ב)?

החזיר בתרבות היוונית העתיקה

תסמופוריה היה שמו של חג דתי שנחוג ביוון העתיקה. התסמופוריה נחוג רק על ידי נשים לכבוד דמטר ובתה פרספונה.

חג זה נועד להגברת הפוריות, וכמו כן היה לו קשר לחקלאות.

החג היה נפוץ ביוון כולה, נחוג בעונת הזריעה, כלומר בסתיו, ובמהלך החגיגות הוקרבו קורבנות חזיר,אשר מסמל את הפריון והסכנה.

http://users.erols.com/nbeach/eleusis.html



החזיר כסמל למאבק היווני ביהודים

השנה 167 לפני הספירה,אנטיוכוס אפיפנס החמישי כובש את ירושלים בסערה ומחוקק חוקים אנטי יהודים על מנת להאיץ את התיוונות היהודים.

מכיוון שהחזיר היה חלק חשוב מעבודת האלילים היוונית,אחד החוקים חייב להקריב חזיר:

ויכתוב המלך אנטיוכוס אל כל מדינות מלכותו לאמור: אך תורה אחת וחוקה אחת לכל יושבי
ארצנו.
ויעזבו כל עמי הארץ את חוקותיהם ויעשו כאשר ציוה אותם המלך.ויאותו
גם רבים מבני ישראל ויזבחו לאלילים ויחללו את השבת. וישלח המלך ספרים ביד
הרצים אל ירושלים ולכל ערי יהודה, ויצוום ללכת בדרכי גויי הארץ.
לבלתי
הקריב עוד עולה ומנחה בקודש, ולבלתי הסך נסך לה', ולהפר את השבתות ואת המועדים.לחלל
את המקדש ואת הכוהנים, ולהקים במות ובתים לאלילים,
ולהקריב בשר
חזיר
וכל בהמה טמאה.ויצווה לבלתי המול להם כל זכר, ולשקץ את נפשותם בכל
דבר פיגול, להעבירם מחוקות אלוהים ולשנות את דרכם.וכל איש אשר ימרה את פי המלך -
מות יומת. (מכבים א א,מ"א-מ"ח)

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-a-2.htm


התקופה יוונית - המקרה המזעזע של אלעזר והחזיר


איש נבון ויודע ספר היה בישראל, והוא זקן ובא בימים ויפה מראה, ושמו
אלעזר.
ויפתחו את פיו בחוזקה להאכילו בשר חזיר, ויקא אותו
לעיניהם.
כי בחרה נפשו לתת את גוו למכים ולמות ביושר לבבו, מחיות חיי תמרורים.
כי זאת תורת האדם אשר יראת ה' בלבבו, עת כי יאלצהו לשקץ את נפשו.
והאנשים אשר הופקדו על התועבות האלה ידעוהו מימים רבים, ויוליכו אותו במסתרים,
ויאמרו לו.
הנה נביא אליך בשר טהור וממנו תאכל, והיה כל רואיך יאמרו כי
מבשר
הקורבן
אכלת, כאשר ציוה המלך.
ויאמרו לו כדברים האלה למען הציל אותו ממות, כי נכמרו רחמיהם עליו באהבתם
אותו.
ויען האיש כאשר יכון לשיבתו, ולדרך אשר הלך בו מנעוריו לשמור את מצוות
ה'.
ויאמר הורידו נא את שיבתי שאולה.כי לא יאות לישיש כמוני לכחש, ולמה יאמרו
הצעירים ממני לימים, הן אלעזר בן תשעים שנה נהפך גם הוא לעובד אלילים.ולמה אתעה את
עמי בכחשי, למען האריך ימי המעטים ולשימם לחרפת שיבתי. ומה בצע כי אחלץ ממות נפשי,
האוכל הימלט מיד ה' אם חי אנוכי או מת.
לכן הנני הולך למות בטוב לב, כאשר יאות לזקן כמוני.והייתי לאות ולמשל לכל בני
עמי להערות למוות נפשם שמחים וטובי לב, על תורת ה' וחוקותיו.
ויהי ככלותו לדבר
ויחלו לענותו ותיהפך אהבתם לאיבה עזה, כי אמרו איש קשה עורף הוא.
ויהי בהכותם אותו מכות רצח, ויאנח ויאמר: ה' אלוהים לך נגלו כל תעלומות.
אתה יודע כי יכולתי להינצל ממכאובי האנושים האלה, אך בנפש חפצה אסבלם למען שמך
הגדול. ותצא רוחו וימות.
ויהי במותו משל ומוסר לנער ולזקן, לאהבה את ה' וליראה אותו.
(מכבים ב ו',כ"א-ל"ח)


http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-b-2.htm#6

התקופה היוונית - חנה ושבעת בניה

וגם אשה ושבעה בניה היו אסורים בבית הסוהר, ויפצר בם המלך לאכול מבשר
החזיר
, ויכו אותם בשוטים ובמקלות.
ויאמר אליו הבכור מה תשאל ומה תבקש
ממנו, הנה תבחר מחנק נפשנו מסור מחוקות אבותינו.
ויתאנף בו המלך, ויצו לשים מחבת וקלחת על האש, ויעשו כן.
ויצו לכרות את לשונו ולהפשיט את עורו מעל בשרו, ולקצץ את ידיו ואת רגליו לעיני
אמו ואחיו.
ויהי כי היה מושחת מאיש מראהו, ויצו לתיתו בקלחת לצלותו חי. ויהי בהתאבך העשן,
וירהיבו איש באחיו הבנים, וגם האם למות שמח וטוב לב.ויאמרו: ירא ה' עלינו וינחם
כרוב חסדיו, כאשר שר משה עבד ה' ועל עבדיו יתנחם.
הראשון מת וייקחו את השני
להתעלל בו, ואחרי הפשיטם את עורו מעל בשרו וימרטו שערות ראשו וישאלוהו לאמור:
התאכל מבשר החזיר בטרם ייפרד שארך מעל עצמותיך? ויאמר לא.
וייקחוהו ויענוהו כראשון.
ויהי בצאת נפשו, ויאמר אל המלך: איש הדמים, הנה נפשנו בידך לקחתה, אולם
אלוהינו שבשמים יעיר את רוחו עלינו, והחיינו לחיי עולמים, עקב אשר מתנו בעבור תורתו
הקדושה.
ויביאו גם את השלישי וילעיבו בו.ויהי כאשר שאלו ממנו את לשונו ויוציאה
מפיו, וישלח את ידו ויאמר:ה' אלוהים אלה הם העצמות אשר נתת לי, ובטוב לבי הנני נותן
אותם בעבור תורתך הקדושה, ולישועתך קיוויתי כי השב תשיבם לי.ויתפלא המלך ועבדיו על
אומץ לבב הנער, והמכאובות כאין בעיניו.
ויהי אחרי מותו ויענו את הרביעי
וייסרוהו בשוטים.עוד נשמתו באפו ויאמר: טוב לחסות בה' מבטוח באדם, כי איקץ לחיי
עולם ואתה לא תיקץ.
ואחרי הביאו את החמישי ויענונו, וירא את פני אנטיוכוס
ויאמר:הנה הכוח בידך להרשיע כאות נפשך, אף כי בן מוות אתה, אולם אל תאמר בלבבך כי
נטש ה' את עמו.עמוד כמעט רגע ותראה את יד ה', כאשר ינגע אותך ואת ביתך.
ויקריבו
גם את השישי, ויהי בטרם יצאנה נפשו למות, ויאמר: הישמר לך פן תשעה בדברי שקר.
הן כל אלה מצאונו יען כי הרשענו לה' אלוהינו, ויפליא את מכותינו.רק הסכת ושמע
כי לא תמלט מיד ה' אלוהים אשר נאצת.
אכן מי לא ישתאה לאומץ לב האשה הזאת,
הראויה להיות לנס עמים. הנה ראתה שבעת בניה נשחטים לעיניה ביום אחד, ותבליג עלי
יגונה בתקוותה לה'. (מכבים ב ז' א'-כ"ג)

החזיר היווה סמל לניסיון היווני להמיר את דתם של היהודים והוא ניתפס כסמל לאנטי-יהודי.

החזיר כסמל למאבק הרומאי ביהודים

מאה שנה לאחר היוונים ,תפסו הרומאים את השליטה בארץ וגם במאבק זה תפס החזיר מקום חשוב:

תנו רבנן כשצרו בית חשמונאי זה על זה היה הורקנוס מבפנים ואריסטובלוס מבחוץ ובכל
יום היו משלשים להם בקופה דינרין והיו מעלין להם תמידים היה שם זקן אחד שהיה מכיר
בחכמת יוונית אמר להם כל זמן שעוסקין בעבודה אין נמסרים בידכם למחר שילשלו דינרין
בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי החומה נעץ צפרניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. (בבא קמא פ"ב ע"ב)



http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l4107_082b.htm

אחד מסמלי הליגיון הרומי שהוצג ביהודה היה חזיר ומטרתו היתה להשפיל את היהודים.

http://www.livius.org/le-lh/legio/x_fretensis.html

החזיר באיסלם

בקוראן יש מספר איזכורים לגבי מאכלות אסורים,בכולם תופס החזיר מקום של כבוד:


אך את אלה אסר לכם,את הנבלה ואת בשר החזיר ואשר נקרא עליו שם
אחר מבלעדי אלוהים. (פרשת הפרה קס"ח תרגום ריבלין)

ואלה אסורים לכם לאכלה:הנבלה והדם ובשר החזיר ואשר נקרא עליו
שם אחר מבלעדי אלוהים...(פרשת השולחן ד' תרגום ריבלין)

אמר:לא אמצא בכל אשר נגלה אלי דבר האסור לאוכל לאכלו בלתי אם כי יהיה נבלה או
דם שפוך או בשר חזיר כי תועבה הוא,או מגאל אשר נקרא עליו שם אחר
מבלעדי אלוהים.(פרשת המקנה קמ"ו תרגום ריבלין)

מעניין,שמכל החיות האסורות באכילה ביהדות ,קלט האיסלם דווקא את החזיר.

אך בהסתכלות אבולוציונית זה מובן:
"מוטציה גנטית" ביחס היהדות לחזיר ,שארעה בשל הכיבוש היווני והתחזקה במהלך הכיבוש הרומאי עברה הלאה ל"דור הבא" - איסלאם.

בתורה שבעל פה המוסלמית,החדית',ניתן למצוא מספר איזכורים ליחס השלילי לחזיר שמזכיר את המקור היהודי:

המשחק שח דומה לצובע את ידיו בבשרו ודמו של החזיר. (Sahih Muslim, Book 28, Number
5612)

כשבנה של מרים(ישו) יחזור הוא יחיה בתוכם ורק ישפוט.הוא ינפץ את
הצלבים ויהרוג את החזיר... (Sahih Muslim, Book 1, Number 0287)