אם ירצה ה'

מקובלנו מוודי אלן ש "אם אתה רוצה שאלוהים יצחק - ספר לו על התוכניות שלך".

יהודים יראי שמים מקפידים להוסיף לכל תיאור פעולה עתידית שלהם " אם ירצה ה' " וכמות השימוש בביטוי זה הוא בד"כ ביחס ישר ליראת השמים...

הרעיון עצמו נטוע עמוק בתוך היהדות ומתומצת בפסוק "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" (משלי יט,כ"א) אך מה המקור לצורך באמירת ביטוי זה?

השל"ה ,מגדולי רבני אשכנז במאה ה17 רואה באמירה זו חיבור תמידי של האדם אל אלוהיו:

על פי ה' יסעו, ואחר כך כתיב על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, יש רמז מוסר בכאן על כל פעולה או תנועה שהאדם עושה יאמר "אם ירצה ה'", או "בעזרת השם", למשל בלכתו בדרך יאמר הנני נוסע בעזרת השם ית' ובדעתי לחנות במקום פלוני בעזרתו יתברך אם ירצה, וכשבא למקם החניה אז יחזור ויתן שבח ויאמר, הנה בעזרת השי"ת באתי הנה ובדעתי ליסע לזמן פלוני בעזרתו יתברך אם ירצה, נמצא שם שמים שגור בפיו בשעה שעולה במחשבתו ובשעת מעשה, ככה בכל פעולות. (תורה שבכתב בהעלותך)

 במסורת החב"דית מובא סיפור בשם האדמו"ר הזקן שהמוסר השכל שלו הוא:

"משמים גלגלו את סדר העניינים, כדי שתדע כי אף פעם לא ייתכן שייעשה דבר בלי עזרתו יתברך ויתעלה. ועל כן חובה תמיד לומר 'אם ירצה ה' יתברך', ואזי הוא ישלח את עזרתו וישועתו".

 אצל האדמו"ר הזקן מקבל הביטוי משמעות של הכרת האדם באפסותו אל מול כל יכולתו של האל.

אך את המקור הקדום ביותר לביטוי זה אנחנו מוצאים דווקא בברית החדשה:

אני פונה אל אלה מכם שאומרים: "מחר נלך לעיר פלונית, נישאר שם שנה, נפתח עסק ונרוויח כסף." מאין לכם לדעת מה יקרה מחר? הרי אינכם יודעים כמה זמן נותר לכם לחיות! חייכם דומים למסך עשן: רגע אחד אתם רואים אותו ורגע שני הוא נעלם. עליכם לומר: "אם ירצה השם, נחיה ונעשה דבר זה או אחר." אם אינכם נוהגים כך הרי שאתם מתפארים בתוכניותיכם, וביטחון עצמי כזה אינו מוצא-חן בעיני אלוהים. (אגרת יעקב פרק 4 ,13-16)

ביטוי זה לא תפס בעולם הנוצרי ואינו שגור על לשונם בניגוד למה שקרה בעולם המוסלמי.

הביטוי הכל כך מוכר אינשאללה והצורך באמירתו בצמידות לתכנון אנושי מופיע בקוראן:

"אל תאמר על דבר מה, אעשה זאת מחר, אלא אם תוסיף, אם ירצה אלוהים." (סורה 18 פסוק 23 תרגום רובין)

כאשר המסורת המוסלמית מספרת על כך שמוחמד התחייב בפני אויביו לענות על שאלותיהם "מחר" אך לא הוסיף "אם ירצה אלוהים" דבר שגרם להתמהמהותו של המלאך גבריאל במתן התשובות.

האם במרוצת 1000 שנים התגלגל לו מנהג זה מהנצרות לאיסלאם ומשם ליהדות ? קשה לדעת, אך אולי יש כאן עדות לאופי דתי משותף, החוצה דתות,יבשות ותקופות בו האדם מתמלא ענווה אל מול האלוהים הכל יכול.